אני יודע שזה יכול להישמע כמו איזו קלישאה מהסוג הגרוע, אבל בתור גנן שמטפל בגינות יום יום במשך כמעט שנתיים, אני יכול להגיד לכם שיש בזה משהו. אני חושב שעצם העובדה שאנשים מזמינים גנן לטפל בגינה הפרטית שלהם ולשלם לו כסף עבור עבודתו, זאת כבר אהבה. אבל תמיד אפשר לראות את ההבדל בין אנשים שיש להם דרישות מיוחדות ומאוד חשוב להם הדרך בה אני אבצע את עבודתי לעומת אנשים אחרים שנותנים לי את החופש. יותר נוח לי כמובן עם הסוג השני, אבל אני לא יכול שלא להעריך את הסוג הראשון, שכל כך אכפת לו מהגינה שלו.

גדלתי במושב, ליד הטבע, ככה שצמחייה מלאה חלק נכבד מהחיים שלי כבר בתור ילד – היינו קוטפים חובזות, מריחים פרחים ומשחקים מחבואים מאחורי עצים ושיחים. אז נכון שיצא שלא פעם נפצעתי מקוץ, או נעקצתי על ידי דבורה, אבל בסך הכול ככה למדתי לאהוב את הטבע והצומח. ככה שאף אחד לא התפלא שקצת אחרי הצבא החלטתי להיות גנן. כי כמו שאמרתי קודם, אני חושב שצמחים צריכים אהבה ואני יודע לתת להם אותה וכנראה בדיוק בגלל זה אני כל כך טוב במה שאני עושה.